אני מביט אליי ויודע
שריק שכח להיות בביתי
אני מבחין בי ושומע
את קולות הערפל דוהים לעברי
מכסחים בי את השפיות הרדומה
את טיפת האושר שנשארה
לגדול בענפים של סוכת השלום
שאינה
אני מבחין בי ונסתר
תגיפו את ריחות העשן ממני
תנו לרוחות לחדור אל שלוותי
ניתוץ אחד ודי
גמרו עליי
מאסו בי וחיתכו בבשר החי
רסקו גולגולתי פזרוה בים
חתיכות בין גבישים
שאינם דומים לעצמם
עם מגע המים
שכחו מי אני
גם כשאתם מביטים אליי
ויודעים
חללים גדולים יותר בבתים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.