|
אני שומע
את ציוץ הדרור האחרון
משק כנפי הבז האחרון
הם עוזבים שלא על מנת
לחזור.
אני רואה
את הדחפורים רבי העוצמה
מסורי הענק החשמלים
הם באים בהמונם
כדי להשאר.
הם כורתים עצים.
עץ אחר עץ.
כורתים יערות.
יער אחר יער.
הם בונים מבנים מבטון.
בנין ועוד בנין ועוד בנין.
סוללים כבישים מאספלט.
כביש ועוד כביש ועוד כביש.
ואני הפסדתי את תחושת הפחד של
הליכה ביער לאחר שקיעת החמה.
כבר לא אחשוש משדים בעלי קרניים
היורדים מענפי העצים
ומשדות ערומות ולחשן המפתה
היוצאות מבין השיחים.
הם הרגו את מלך לילין. |
|
|
הלוואי והייתה
עבודה שבה הייתה
יכול לקום בבוקר
ולראות שכבר
כמעט 2000 שנים
הבוס שלך צלוב
שתוכל ללבוש
בגדים לבנים בלי
שיחשבו שאתה
הומו
והכי חשוב.
שאפילו שיש לך
פרקינסון אתה
יכול להמשיך
לעבוד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.