[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
שפיכה מוקדמת

ההמון נדחק מאחוריה, הדף את גופה אל גופי והיא נשאה מבטה אלי
ושאלה:
"האם תוכל להעביר זרועך הצידה שיהיה לי קצת יותר נוח?"
הנהנתי בראשי והעתקתי ידי ממוט האחיזה. היא הודתה לי בחיוך ללא
מילים תוך שהיא מלחיצה גבה לגופי. האוטובוס החל לנסוע ונענועו
גרם ל"מה שמו" שלי להזדקר ולהתקשח תוך שלושים שניות. השפלתי
מבט וראיתי את ישבנה העגול נלחץ אל מבושיי, לא נעים...

  השתדלתי לחשוב על דברים אחרים אך הכל היה לשווא - האיבר
התפוח התענה יותר ויותר בתוך צינוק תחתוני. במאמץ להסתיר ממנה
את מצבי הביש דחפתי את ידי לתוך כיס מכנסיי במאמץ להזיז אט אט
את זקפתי לתנוחה פחות מתסכלת; היישר כלפי מעלה.
היא הסתכלה עלי ואמרה: "אני יכולה להרגיש אותך".
הסתכלתי  עליה וראיתי שאיננה כעוסה או מתרעמת והשבתי לה ב:
"סליחה, זה לא היה בכוונה..."
" אין שום בעיה... אתה לא יודע כמה גברים עושים זאת באוטובוס
דחוס".
לא ידעתי כיצד להשיבה והיא המשיכה: "אבל אתה חמוד, לא מהחזירים
האלה..." .
הייתי נבוך והיא המשיכה אל שאלת המחץ: " האם כבר גמרת?"
הנהנתי בראשי לשלילה כי מפי נעתקו המילים מרוב תדהמה מן השאלה
עצמה.
"רוצה לגמור?" היא שאלה אותי, ואני רק בהיתי בה אילם ונדהם
ובטרם השבתי לה חשתי את ידה הנשלחת מאחוריה במורד גבה, בין
עכוזה לבין ערוותי, אצבעותיה חפנו את אשכי מבעד למכנסיי. הסערה
שהתגעשה שם במשך אותן דקות נזקקה למגע הלטפני הזה על מנת
להתנשא אל סף הפורקן.
  בדיוק באותו רגע עצר האוטובוס ובעת שכל הגוף נע קדימה,
ברכיי פקו תחתיי ופליטות הזירמה הרצופות הצליפו את האיבר הזקור
עדיין והידקו אותו אל בטני בתוך סגור מכנסיי.
חיבקתי בחוזקה את צינור האחיזה כדי לא לקרוס תחתיי, בלי להשפיל
מבט ידעתי שהכתם הלח והחם מתפשט ומחלחל מהתחתונים אל המכנסיים.

  אז, היא פנתה אלי במבט שובבי ואמרה לי: "זה היה נחמד" וירדה
ביעף מהאוטובוס...


9/04/01 ©







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים שהאהבה
עיוורת.
האם זה אומר
שהזין הוא בעצם
כלב נחייה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/12/06 18:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה