|
אתמול הלכתי להקפיא זרע
וחלק ממני נמוג.
מכין את הדור הבא
כשאני כבר לא בא.
לא אהיה כאן כדי לשחק עם הילד.
יקפץ בקלאס על הקבר
בלי הידיעה.
ואהיה רק ניצוץ קלוש בעיניו
לפני הרדמו
באותה שנייה.
ואותה האישה שהזרע תיקח
תגרגר טיפות קרח מהשמפניה.
שחורה, לבנה,או היספאנית
אומללה.
היא לא תסתכל לאחור.
אך בכל מקום שבו אהיה
אני אדע
שנספגתי בכושלהאמאמאמאמה שלה |
|
|
יותר משהוא נראה
כמו אופנוען
קשוח, הוא נראה
כמו אופנוען
קשוח שיודע מה
הוא רוצה
מהחיים, אך נאלץ
מדי פעם לעצור
בצד ולהשתין,
תוך שהוא לא
מסיט את מבטו מן
מהמטרה העומדת
לנגד עיניו, אף
על פי שהדרך
ארוכה וקשה ורבת
מכשולים היא,
זאת משום שפועלו
של בועז רימר רץ
לפני האופנוע
ומשייף את הדרך
בעזרת נייר
זכוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.