השמש עוד שנייה עולה,והוא?
הוא מבעד לאור הגזוזטרה הוא בוחן את נתיבי הנסיעה.
מספיק לדחוף עוד מכנס למזוודה,המראה מציצה ,משתהה לדקה;
פוחד ללכת לאיבוד להישאר בבידוד.
רץ החוצה אל עבר המונית דוהר
ממהר,מאחר מעצמו מסתנוור..
עולה וטס נכנס ללהבה שאת ליבו מכלה.

ירושלים רומא ומצריים
נוחת וליבו הוא בקושי דופק
אץ לפריס חוזר מסביב ,לקולות הוא מזמן לא מקשיב.


לילה ישראל אי שם ,מטרה של קרטון מול עישון של אקדח
מאפשר לרגע מנוח למוחו הקודח.
קצת מכות, הרבה נסיעות
והכי חשוב, ואין זמן לרגשות.

ירושלים רומא ומצריים
נוחת וליבו הוא בקושי דופק
אץ לפריס חוזר מסביב ,לקולות הוא מזמן לא מקשיב.

עולה במדרגות
חוצה את הכניסה ,"חזרתי מאוחר, את מוכנה"?
"אולי נשתה קצת ויסקי לפני שנתקפל "
היא צוחקת,כנכנס כבר ידעה ,היא מוותרת, מסתחררת,
אוהבת ונרדמת .

והוא -קצת קפה את הנר מכבה,
משאיר את האור במרפסת לפני שיוצא.

ירושלים רומא ומצריים
נוחת וליבו הוא בקושי דופק
אץ לפריס חוזר מסביב ,לקולות הוא מזמן לא מקשיב.


חריץ של שמש על קרקע חולית ושטוחה,
מזכירה לו ילדות של בעיקר זרים בסביבה.
הדיילת בשלומו מתעניינת (על קנקנו במקביל עומדת) ,
כמה כבישים כמה מטוסים עד שתבין,
התודעה תתפתח גם אצלך !

שאריות של לילה נאספות מעל איזושהיא בירה,
עיניים של ילדה קטנה נחות עליו בערגה,
היא חושבת ,הנה באה עליו השינה.

יום אחד תבוא גם השלווה,ההבנה האהבה.

והילדה,אוחזת באימה,מציצה אל סופה של הלבנה,
והנה המטוס בצלילה מדי מהירה,מתקרב לגלישה {approaching in }.


ירושלים רומא ומצריים
נוחת וליבו הוא בקושי דופק
אץ לפריס חוזר מסביב סוף סוף לליבו הוא מקשיב.