יושבת אני לעת ליל
בתחתית עקרון שמכה בי קשות
מטפסת ונדקרת מחוטי תיל
המציאות לא מרשה לטעות
וכ"כ הרבה זמן עבר
וזיכרון ישן אליי חזר
אוחזת חזק בשניי אופנים
בעקרון שמכה בי שורשים
במאמץ רב את הכאב לחוש
את השאיפה מנסה להרים
כששוב נופלת מייאוש
כדי להיבנות מהשברים | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.