במקום שבו רוח חיים אינה נושבת
מקום שאותו אני לא אוהבת ובכל זאת מבקרת
צעדתי שם ביום אחד גשום ועצוב
ואז בין טיפות הגשם הגדולות,ראיתי ילד קטן ומאוד אהוב
עומד ליד אבן ענקית עם אותיות בולטות
עומד ליד קבר אימו בעיינים בוכות
הילד כל כך גדול אבל ליד האבן נעשה כל כך קטן
הוא לא שכח לעולם, בשבילו לא עבר זמן
הוא מבין שאמא קבורה שם מתחת לאדמה
שאמא מהנסיעה לעולם לא חזרה
וכל כך כואב וכל כך עצוב, הלב לעולם לא מתרפא
לפצע הזה לא יעזור אף רופא
הילד הזה כל כך גדול
וביחד עם זה כל כך קטן צריך עוד לגדול
ילד קטן שהולך לבקר את אימו החסרה
ילד שחסרה לו אימו, שחסרה לו אהבתה. |
