|
גם אלף תפילות
לא יפסיקו את הגשם הזה
עכשיו כול מה שנותר
זה לשנן את הזמן הנותר
כמו היה זיכרון ישן
שלא חדל לפעום בתוכי
ואני כותב אותו
כול יום מחדש
מבקש לא לשכוח שום פרט
גם אלף תפילות
לא יעזרו עכשיו
זו הבדיחה
זה העצב
מגיעים אל החוף
והים מתרחק
אני שוב נוסע לאחור
כמו מתוך הרגל
אלף תפילות שיננתי
אלף שירים כתבתי
הכול נשאר תעלומה
לא ידעתי
איפה זה מתחיל
איפה זה נגמר
אלף תפילות שיננתי
בלי לדעת את המילים
רציתי שהכול יראה אחרת
הלכתי בדרכים שלא הכרתי
עליתי בגרמי מדרגות זרים
ביקשתי מן הגשם שיפסק
אבל הוא לא חדל
אף לא לרגע
להעיר בי, את הזמן הנסתר
ואולי
אהבתי יותר ממה שיכולתי לדעת
לא יודע איפה זה מתחיל
השיר
לא יודע איפה נגמר
הסיפור האמיתי
ואיך בכול פעם שהמציאות הולכת לאיבוד
אני ממציא אותה מחדש בשיר
כמו הכרתי פעם את קיומה
ולאט
אני משחרר את עצמי מתלותה
לאט אני לוקח את זה אל עצמי
גם אלף תפילות לא יעזרו עכשיו
מול הגשם היורד
אני חדל להתקיים
אין יותר זמן ששרד
נותר רק זיכרון, שאני כותב כול יום מחדש
לא לשכוח שום פרט ממנו |
|
|
"....כמה שניות
לפני שנפחה
נשמתה חשבה על
כל הטעויות
שעשתה במשך חייה
ואז חשבה כמה
טפשי מצדה לחשוב
על כך ברגעיה
האחרונים..."
מתוך הספר
שמעולם לא
כתבתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.