איתן חסיד / סבלות |
את הסבל הזה שלי כל אחד חש
האבנים רק בצבעים שונים.
אז הוא לא שלי.
לשבת כאן במיד המדרחוב
ינגנו כינורות וגיטרה
וכל יושב-דרך נמצא בשלו
חודר עם הצלילים לנקות, לשייף ולטפח את אבן הסבל
בחיוך דומע.
מישהי
ממנה אלי הכל יצא יפה
ממני אליה טעון אהבה
ממני אלי מפתח סיבולת
לא אכתוב עליה
אם אכתוב עליה
לא אצא ממנה
לא נכון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|