|
נקישות
עץ על פח נרקב
זוג רגליים של אדם
שהולך במגפיו
יד לוחצת על הדלת
הצירים בקול חורקים
קרן אור אחת חודרת
מזכירה לו מרחקים
הוא יושב על הרצפה
ופניו נוטות לים
כבר שנה מוטל הוא שם
ואף פעם לא נרדם
זה סיפור של איש זקן
שהתחיל על הסיפון
אז שאמא עוד הייתה עובדת
והיה לה קצת מצפון
מסיקה את התנור
מפיחה בו אש חיים
הספינה תצלח המים
אז הלב היה תמים
ואבי איני יודע
אם בכלל היה אדם
כי אולי היה אורח
או אולי קולו נדם
אז אימי אותי הביאה
לעולם של ימאים
כבר בגיל חמש למדתי
לחזק המפרשים
תא קטן היה חלקי
בירכיתי האהובה
"הנסיכה" כולם קראו לה
וזקפו לשמע שמה
אז הייתי עלם חמד
קצת רציתי לעזור
הם נתנו לי ספוג וחבל
ולקחו לי את הדרור
עד היום שבו שברתי
את גבי זקן הימים
רק שטפתי וקרצפתי
את רצפת אהובתי
ועכשיו כשכבר עייפתי
וחפץ גופי לאור
בתאי לבד אני מוטל
והחושך כה שחור. |
|
|
אני באה לבמה רק
בשביל הסלוגנים.
הם מהחיים
האמיתיים.
אחת שמתחילה
להבין את החיים
האמיתיים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.