מיכאל ימיני / האלמנה |
שערותיה והשיבולים היו אחד
גבותיה והעדרים היו אחד
שדיה והמצוקים, המייתה ומי הנחלים,
עיניה והעיטים,
אצבעותיה וטבעות האירוסין
המרווח האין-סופי בין השמים לבין העשב הפך אחד.
מבושיה היו פני העתיד
לבה ונעיצת הלהב המחליד.
בין רגע גופותינו הפכו אחד
יזע, לבה ועצמות סבוכות.
ואני הייתי לאחד עם קרח
ויד אחי המת.
שפתיה היו אחד עם דם כל העולם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|