נטע זר
נוסעת למקום רחוק
היכן שגבר אינו רואה
מחפשת פשטות ומוצאת מורכבות
מחפשת שטות ומוצאת רצינות
אז למה, אתה מוחא כף
אז למה, אני רועדת בקור
שתסבול הוא אומר
שתסבול, עד אין סוף
נוגעת בפרפר צבעוני
גברים רואים רק שחור לבן
אין דבק שיחבר אותי אליו
אני שוחרת שלום והוא צופה בסרטי מלחמה
אבני האודם, אנרגיות שליליות
אני אטומה ומרגישה נבגדת
לא תראה אותי ברחוב צוהלת
מחכה לאוטובוס, קו אפס, צפוף
אז מדוע, מדברת בלשון עבר
אז מדוע, ההיגיון גבר
שתחמול הוא אומר
שתסבול, הוא גומר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.