העולם שבי- בתוכי, הוא רק שלי.
ולא מכירים אותו, אף אחד, ואין בי רצון להראות אותו.
יש לי את האמת שלי, ואת הסיבות למעשים שלי, אבל הן לא יספקו אף
אחד, אני יודעת.
אז העולם שבי- נשאר בתוכי, רק שלי.
הוא יקר לי וטוב לי, הוא בודד מעט אך ממלא אותי.
והדעות שלכם, נתונות בידי, המחשבות- הן לא שלכם, רק מה שנתתי
לכם, מאמינים בזה ולא יודעים שאני גורמת לכם להאמין.
מסתכלים בעיניים ואומרים שהן יפות, מתי תדעו שאין בהן דמעות,
לא לב ולא צרות!
רק מין רוח כזאת שלא בטוחה מתי מתחילים לחיות.