הוא ישב מולי, הסתכל עלי בתור הבן אדם היחיד שחטא בעולם
הזה....
אני עדיין לא מבין מה עשיתי שהייתי צריך לראות את כיעור פניו
של האלוהים...
עיניו היו מלאות בחשד וכעס ונראה כי הוא תיכנן במוחו את העונש
אשר מגיע לי

פתאום הוא פתח את פיו ואמר בקול עבה ומצמרר:
" מי אתה חושב שאתה אשר יכול להתגרות בקיומי?...."

שפתיי היו חתומות לא ידעתי מה לענות כי פחדתי שכל דבר שאני
יענה יגרום לעונש להיות יותר חמור, ואולי אפילו יותר גרוע
ממוות.
אך אז פתאום הבנתי שהוא אף פעם לא יקח ממני את מה שיקר לי....
עניתי לו:
"מותר לי לבחור במי להאמין ובחירתי היא הכל חוץ ממך"
הוא קימט את מצחו בכעס.... נראה כאילו הוא עמד להכות בי למוות
באותו רגע

"אתה צריך להאמין בי, אני יצרתי אותך, את כל מה שאתה אוהב, כל
מה שאתה מתעב וכל מה שחסר לך בחיים"
הוא אמר

הבנתי שהוא מנסה להפוך אותי למאמין.... אבל זה לא עבד
"למה עליי להאמין במישהו שיצר רוע? מלחמות? מחלות? ושנאה?"

הוא השתתק..... נראה כי פגעתי לו בנקודה חלשה עם חץ והוא מדמם
לאט לאט....
וככל שהדם נשפך....
ככה התשובות נעשות מעטות....

"אם לא היית עושה דברים אלה, אולי הייתה נשארת טיפת תקווה
לאמונה.... " אמרתי.המשכנו לריב עד שהוא גירש אותי
מארמונו....
במשך כל הריב לא הבנתי מדוע חטאתי, מדוע האלוהים זימן אותי
אליו....
אך האלוהים לא הבין שהחטא היחיד פה נעשה על ידו.....
חטא האלוהים.