את כותבת על אלוהים
כאילו את רוצה שיבוא מאחורייך
וישחרר אבזם
לתוכך
את מדברת על אלוהים
כאילו הוא האב המכה המלטף שלך
כל אחד זקוק לאב כזה
אני יודע
את מצדיקה את אלוהים
ומוכנה לכל
בפירוש לסך כל הדברים הרעים
שהוא עלול לעשות לך
למענך
את מרגישה את אלוהים
בנחיריים
ובגלל זה
אני אינני מסוגל להתקרב
אלוהים מצדו מתנהג כגבר רב קסם
היודע שקסמו הוא באדישותו
לאלו שרוצים בעיקרון להימשך אליו
אני מודה שאינני מסוגל להיות כזה
הייתי מסנן את המילים
דרך סדין בד גדול
בסדין היו נשארות רק אלו שהצטברו
לגוש גבנוני אחיד
הייתי עושה למלים סדנת הישרדות
מלאת מכשולים מסוכנים
כמו בערוצים שאין לי בטלוויזיה
הקישוטית שקיבלתי מזמן
הייתי משלח נגד המלים
גדודי חיילי מג"ב עיקשים וטיפשים
שיורידו את המלים לברכיים
בפנים נפוחות
אבל אני לא עושה את הדברים
אני נותן לכל המלים מקום
ונראה לי שלעולם לא ארצה לסנן
או להשמיט או לעכב בעד מילים
לא שלי ולא של אחר
אני איש אסכולה אחרת
את זה את כבר מבינה, לא כן?
מחר אמצא את כל כתבי סלינג'ר
בחמישה שקלים ויוקל לי
לא עוד התרוצצויות בחנויות מאובקות
לצד מוכרני ספרים קשישים
שמריחים ממוות ותה
מחר כל כתבי סלינג'ר יונחו בידי
כל אלו שהספיק לפני ההסתגרות הגדולה
עליה לא ידעתי
בדיוק את מה שצריך
מחר
(שתיים שלוש)
כל כתבי סלינג'ר
(שתיים שלוש)
בידי
(שתיים שלוש)
חמישה שקלים
אולי קצת יותר
אבל כל כתבי סלינג'ר
(שתיים שלוש)
(שתיים שלוש)
שנה חדשה התחילה
סדרות הדרמה עדיין מרגשות
הזקנים מתקררים לאט במקרר
אני שתוי
שנה חדשה נכנסה לכאן
פצצות הגרעין עדיין מתפשטות מולי
החתולים נשחטים כל יום בידי הילדים
אני שבוי
שנה חדשה (הידד!)
הקירות מתקלפים בעדינות מנשל הטיח הישן
מורות בית הספר נאנסות במגרשי החנייה
אני פנוי
שנה חדשה התחילה
ריח לא טוב באוויר
אני חולה ומקיא
שנה חדשה התחילה
אני בוכה בימים האחרונים
בסדרות דרמה אמריקאיות עמוסות פרנויה
בשיחות קלילות עם אנשי חינוך
במיטה, בין כתפייך
אני בוכה אחרי שנה שלמה בלי דמעות
ואין לי עוד צרכים בימים האלה
חוץ מהבכי
ולהקת ההתרבות באלבומה הגשום
מספרים לי שהעצב חזר אליי
לכשאבקש ממנו ללכת יילך
לוחשים לי באוזן ימין
כי בעצם
אין
ממה
לחשוש
רק מהדברים הברורים הנרמזים
כל יום
צועקים אליי
מפינות אפלות בסמטאות מוארות
אומרים שעליי לברוח מכאן
להתמודדות האחרת שלי
משוועים לי
(משוועים אליי)
הבית שלי כבר מרגיש
שמשהו רע קרה
שמשהו רע קרה
לי ולא לאחר
והוא מתחיל להגיב לזה באיחור
בדיוק כמוני
מתגי החשמל לא מגיבים
המחשב מתחמם וכבה
הברזים דולפים מהאף
החום בחוץ לא נספג בקירות ומגיע אליי
המאוורר נחנק והאהבה שלו נגמרת
מצעי המיטה מריחים משתן
למרות שלא עשיתי במיטה מגיל חמש
ואין אף אחד ושום דבר שיגן עליי
מזה
הטירוף הזועם שלי מכה בפניי
והחרדה מחזיקה את ידיי מאחורי גבי
תוך שהיא מחככת את הלחי שלה
בשלי
אני צועק
בתוך ביתי
על עצמי
לעצמי
כל המחקרים מראים
שסטודנטים משמינים בזמן לימודיהם
וזה מתאים כל כך מתאים
לתבנית הכללית של האקדמיה ובאיה
כל המחקרים מראים
שהסטודנטים אוכלים עוד ועוד
בזמן שהם רוכשים השכלה בעזרת
ניירות הערך שלהם
כל המחקרים מראים
שתלמידי האקדמיה סובאים וזוללים
במקום לדקור את מריונטות העל במיניסטריונים
בסכיני רעב
כל המחקרים מראים
שהחוקרים בעצמם
השמינו במהלך המחקר
כחלק אינטגראלי מתוצאות המחקר
האמפיריות
(דמיינו לעצמכם, חבורת סטודנטים
בולעים דפי לימוד מספרי משפטים
ומגרגרים בהנאה)
חשוב להיות מסוגל
לערוך לעצמך סימולציות קשות
מלאות רגעי כאב חד
כדי שכשיבוא הרגע
(והרגע יבוא)
תוכל לפעול מתוך
מכאניות משומנת נטולת מעצורים
זה הכרחי לאדם כמוני
יותר מכל הרגל אחר
להיות מורגל לשברים קשים
וריאות מנוקבות
(זה הכרחי)
כשיעירו אותי באמצע הלילה
עם פנס גדול שבאלומתו נטישה
אהיה מוכן
תוך דקותיים כבר אעמוד מחוץ לביתי
עם תיק רחצה קטן
וספרים
כשתעירי אותי באמצע חיינו
עם בשורת מוות רומנטית כשברקע נרות
כבר אהיה מוכן מראש
ועצמת הדברים תיראה לי מזערית למדי
הנה אני מרגיל את עצמי לבדידות
עד עכשיו כתבתי עלייך כדמות תפאורתית למדי
מתוך אהבה עצמית גדולה
שהוסוותה דרך כתיבה אגבית על אחרים
אבל עכשיו עולה הצורך לכתוב את דמותך
אולי לכתוב אותך כדמות ברומן
(זו טכניקה נפוצה ויעילה)
אולי להכניס אותך לזרם הדמויות הליריות
(וגם זה ראוי ותהליכי)
אולי לספר את סיפורך
בהקשר ישיר אלייך ולא אליי
(בסופו של דבר)
הנה אני מתחיל לכתוב עלייך
(חכי ותראי) | 