אריקה באדו ישבה על הבר וחיכתה שההופעה תתחיל. היא הזמינה
בלנטיין עם קוביית קרח אחת, שילמה 35 ש"ח והשאירה שלושה שקלים
טיפ לברמן החמוד שחייך אליה אמר תודה והוריד שוט של
ייגרמייסטר. אריקה הוציאה סיגריה מקופסא חדשה, הדליקה אותה
ובהתה בקהל המבוגר שישב סביב השולחנות.
"באת ליהודית או נורית?" שאל אותה הברמן והיא מיד אמרה
ליהודית, את נורית אני לא סובלת עם כל המניירות שלה... הברמן
תהה אם היא לסבית. העיניים של אריקה נדלקו לרגע והיא ציינה
בגאווה כי זו ההופעה המי יודע כמה שהיא באה ושלפני חצי שעה
היא לא ידעה אם היא תבוא. היא עוד הייתה בארוחת יום שישי עם
המשפחה, עד שהיא הרגישה שהיא חייבת לברוח משם. "עד כדי כך
גרוע?" שאל אותה הברמן והיא מיד אמרה שיותר מזה. מזל שיש
יהודית היא חשבה לעצמה. יהודית היא הפרוזק שלי, יש אנשים
שלוקחים פרוזק, אני לוקחת יהודית. ככה זה כשאתה הכבשה השחורה
של המשפחה. הברמן שנפלה עליו לרגע הרגישות (נדיר שזה קורה
לברמנים), קלט את המצוקה וחשב מה נפל עליו, אז מיד הוא מילא
לעצמו שוט נוסף של ייגר הרים אותו באוויר, הסתכל לאריקה
בעיניים, חייך ואמר "לחיי המשברים הקטנים של החיים". אריקה
צחקה צחוק מלא במרירות, כל כך מריר עד שהוויסקי המתיק לה את
הפה. הברמן מיד החל בסשן של שקל וחצי וטען שכבשה שחורה זה שני
כיוונים, גם הכבשה תורמת לצבע... אריקה התבלבלה קצת, הנהנה
וציינה שאת המשפחה שלה הוא לא מכיר ושקשה ליהנות מאוכל שגם
ככה מסריח כשנושא הארוחה הוא כמה שאריקה כלומניקית שלא עושה
כלום עם החיים שלה (זה מה שבדרך כלל כלומניקיות עושות עם
החיים שלהן). אריקה גרה בהרצליה אצל ההורים, אבל לא בדיוק, כי
ההורים כל כך בקלות לקחו ממנה את האחים שלה, וטסו לארה"ב
הרחוקה, לחיות את החלום ולא להיות כלומניקים כמו אריקה. אז
מדי פעם הם באים לבקר את ישראל ועל הדרך את אריקה. זה לא שהם
שאלו אותה אם היא רוצה לבוא איתם או משהו כזה. אבל לא נורא,
לאריקה יש את יהודית ואת "נעמיד פניי יתומים" ולא אכפת לה
לשלם כל הופעה מחיר מלא, היא שווה את זה. גם את סבתא שלה,
"סבתא באדו" היא לא כל כך סובלת. על יהודית היא מתה אבל סבתא
שלה בעייתית. קח את כל הקלישאות שאתה מכיר על סבתות ותהפוך
אותם, זו סבתא שלי, ניסתה להסביר לברמן שדפק עוד ייגר וצ'יפר
את אריקה בעוד בלנטיין עם קוביית קרח על חשבונו. |
