דוד בכר / כשאת איתי |
לאור הכוכבים
היה כל כך רומנטי לשמור
לך אמונים
השתקפות כוכב נופל
מתכלה במרומים
ים אדום גואה אני מרגיש
לבד בפנים
הייתי לך עיר נמל
סוררת חטאים
אך את מצאת בי אהבה
רוח
מפרשים
פעם בשבועיים
תבואי לבקר
תשאירי לי
סכום נאה
לשלם נפשי
השובל מספינתך
אורות המתרחקים
כל אלה דועכים
כמו הנר למיטתי
כשאת
איתי
עייני נעצמות
הסירה שלך
אבדה בין
הטרשים
החלום שלנו
התנפץ אל
הסלעים
כשאת
איתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|