כשאני טובעת בעיניים שלך הן כאילו צועקות לי שרק אעזור לך ואקח
את כל מה שאתה בורח ממנו. שאגיד דברים יפים שימלאו אותך
בכוכבים ואחבק אותך אל תוך לילה מאדים שאתה מוחק ליום חדש.
אני רוצה לכתוב לך תסריט שדומה לסרט זר ולתת לך לצייר אותו
בגבולות שתרצה. לפרום את הכאב ולתפור לך סודות חדשים, במחטים
קהות שיכאיבו רק לי. ללחוש לך שלווה ולהסביר את השמש.

וכמה חושך יש בך, כמה בדידות ומרתפים.
ובמקום שהשבילים שלנו מצטלבים אני עומדת,
מחכה שתתן לי לבוא...