ציירתי ציור בשביל אבא.
קישטתי עם המון אדום, כי אני נורא אוהבת את אבא, ואבא נורא
אוהב אותי, אבא אוהב אותי יותר מכולם, מכל הבנות שלו ומכל
הבנים שלו ומאימא ומסבתא, אולי כי אני הכי קטנה, אולי כי אני
הכי יפה מכל הבנים והבנות שלו, ושמונה ילדים זה הרבה בשביל אבא
אחד, ואבא שלי הוא באמת האבא המיוחד שלי.

הוספתי טיפה כחול וירוק, כי אבא מסביר לי הרבה דברים,הוא אומר
שזה דברים שאני אצטרך לדעת כשאני אהיה גדולה, אבל זה קצת מוזר
שהוא מלמד אותי אותם עכשיו, כי אני עדיין ילדה קטנה ודברים
כאלה אבא צריך ללמד ילדים גדולים יותר.

אולי אבא שלי קצת מוזר, אבל הוא אבא שלי, וציירתי לאבא ציור
יפה, ציירתי לו את הדברים שהוא מלמד אותי וצבעתי עם פנדה
ולורדים וזה יצא יפה עם הרבה צבעים, ציירתי את כל הדברים שהוא
מלמד אותי וזה לקח הרבה ציורים, באחד הציורים גם ציירתי אותי
בוכה, כי לפעמים זה ממש כואב ואני קצת כועסת על אבא שהוא עושה
את זה כי אני חושבת שאבא לא אמור להכאיב לילדה שלו, אבל אבא
אומר שזה בסדר ושכל ההורים מכאיבים לילדים שלהם לפעמים, כי
לפעמים הילדים רעים.

אז החלטתי לקשקש על השמש היפה שציירתי לאבא, כי עכשיו אני
כועסת על אבא, כי אתמול הוא עשה לי שוב כואב, ואני יודעת שכל
ההורים עושים לילדים שלהם כואב, אבל ביקשתי מאבא שיפסיק ואפילו
בכיתי קצת, אבל אבא שוב כעס, כי הוא אמר שבגללי אימא תגלה ואז
היא תכעס עלי מאוד, אז לא רציתי שאימא תכעס והפסקתי לבכות, ואז
ציירתי לאבא נשיקה גדולה ויפה, כי אחרי שאבא עשה עוד קצת כואב
הוא נתן לי נשיקה, אבל אני חושבת שזה היה קצת לא בסדר כי זאת
נשיקה שהוא נותן לאימא ולא נשיקה שהוא נותן לילדה שלו.

אז הוספתי קצת שחור, כי אני מרגישה רע שאני מכעיסה את אבא,
וכשאבא כועס אז כואב.