שמש חורפית נרטבת באופק
שקיעתה בשלולית, בשדה של חיטה
בתוך עצמי ועולה בי הדופק
עוד מעט ותרד עלטה
פזמון:
השקט משקר
ואולי אם נפריז
גם רמאללה נראת לפעמים כמו פריז
טפטוף לא מרפה מטביע עוד עשב
מואזין עצבני זורק עוד שורות
לבד באויב, מגביר את הקשב
טפטוף לא מרפה נהפך לצרורות
השקט משקר, כבר התפוצץ הוא לדעת
תמו להם גם שירי כדורים
ואמא בבית דבר לא יודעת
לא ידעו שום דבר גם טובי חברים
פזמון:
השקט משקר...
בוקר ערפילי מכסה את ג'נין
רמאללה צובעת עצמה באפור
בית לחם, טול-כרם, גם שמה אני
ובלילה חברון, דוקר בי הקפור


ציר ברזיל מתפתל כמו נחש על הרים
לא נגמר לעולם כמו באופק נלחם
רק רוצה לקוות בימים כה קרים
ספוג מטר אחזור אל הבית החם
פזמון:
השקט משקר...