טיפות של גשם על חלוני,
מבין הוילונות צפיתי דמויות אפורות,
כמו החיים גם הן התקרבו לעברי,
לרגע נוצר בינינו מפגש אקראי,
רק הרוח חלפה ונשארתי לבדי.

החורף הזה כבר אהיה עם אחר,
נתכסה בשמיכת פוך שהוצאתי לפני רגע מהארון,
החדר יהיה חנוק מרוב חום,
אבל באף שלי,
רק אהבה אנשום.

אני לא רומנטיקה,
לפעמים בשירים,
גם ההוא יחלוף עם הרוח,
כמו כול האפורים.

כשיפסק הגשם,
כל הטיפות כבר לא יציירו על החלון,
גם הדמעות שלי ייבשו,
שוב אני אנבור בתוך הפגמים,
אקנה לי אפור חדש,
שהמלאי שלי תמיד יתאים.