הסתרקה עגמומית אל מול מראתה
ולבשה הפנים שהכרתי מהפעם הראשונה,
הבאתי לה מדרכי שי ממני - כפל תשוקה
שאולי, תמצא בה מעין תביעה
לאהבה.
אשמח אם תפרע החוב
לפחות באותן שעות שאינן נשנות
כמו שהייתה השעה הראשונה על החוף
הזכורה כפריצת פלא
מעידן ללא עדן.
ששוב אביט במראתך ואחייך
אל מול נוף יופייך
עד שתסדרי שיערך,
ששוב תסירי עגמומיותך
אל מול הנכסף ובחמד נתאחד.
21/05/06 ©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.