תאים ישנים בגופי
החלו למות,
תאים חדשים בגופי
החלו לצוץ -
כמוהם, כוולד וכניצן
פוסעים עמי אל האפשר;
אל מרחבים וורודים וערפיליים
אליהם רק המאוהבים מגיעים.
שואל עצמי הכיצד זכיתי בחסד
ומשיב שאולי במחיר שנותיי מחלד
בין חלקיקי מחשבות,
ניסיונות וטעויות,
ואולי רק בשל גוון חיוכי
אשר הביא עלי את בשורתי;
בשורת השעה - יש אהבה!
02/12/03 ©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.