רקמת חושיי אסרתי
קשרתיה בחבל,
גם תשוקתי הרדמתי
לבל תנהה להבל.
תריסי זכרונותי הגפתי
מאחרי סורג ובריח,
נחשי געגועי אילפתי
לבל יפתם הריח.
ריסי עיניי בפוך מרחתי
דמעה סוררת לגרש,
חלקת עורי חלב משחתי
לבל תזכור ותתרגש.
את שתי ידיי על גב קשרתי
בעבותות משמעת,
ורק ליבי לדרור שילחתי
כי הוציאני מהדעת.
כי זה הלב סורר סרבן
קנאי לזכויותיו,
כי זה הלב עקש מרדן
אותך שיכן בחדריו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.