|
אבק רסיסי תועבה
נשיא ועננה
מכסים רקיע.
בצמרות ארזים אחזה אש
ואזובים כלו בעפרם.
יבשו מעינות התום
עד יתרצו השמים.
ובעת שראש העדה
ירעד-
ישפיל מבט,
יטול מקלו,
יחזור לאוהלו
תבוא רוח חדשה
לנקות אבק
בטיפות של צדק. |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.