|
אחרי שלוש שנים נכות
קשה לחזור להתהלך
הישיבה כל כך נוחה וההרגל כובש
בתוך כמות זמן האיכות
שרק הולך ומתארך
קשה להתאפק מלהמשיך ולגשש
ביום של החורף
בפרוץ השנה
פנסים מאירים לי זירת תאונה
אולי הפח מעוקם
המנוע דפוק
אך יודע לאן הוא רוצה בדיוק
אחרי שלוש שנים שחונות
ברקים מצמררי שיער
טיפות גדולות נופלות על השפתיים הסדוקות
איך שהתחלנו ליהנות
ברגע שהזמן עבר
איך לא אמרו אף פעם כמה זמן יש לחכות
ביום של החורף
בסוף העונה
שלוליות שקוראות לטבילה אחרונה
רק עוד רגע נכנע
לאוויר החנוק
אך יודע את מה הוא רוצה בדיוק
אחרי שלוש שנים נכות
הגיע זמן להתהפך
להתאפק באריכות
ולחייך |
|
|
אני זוכרת את
הימים הטובים,
כשהייתי צעירה.
לא הייתה יצירה
במדינה שלא עברה
אצלי, אבל היום,
עם האינטרנט
שלהם וכל
הטכנולוגיה, יש
להם אחת חדשה
וכולם שכחו
ממני...
עצוב לחשוב
שהחליפו אותי
בחדשה.
מיומנה של במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.