ל. גרייס / עיוורת |
אנלא יודעת ממתי
יושבת על המדרגות
יושבת וחושבת
איך את משפיעה עליי
ומה עכשיו יעזור לי
להחזיר את הצלילות
איך בכלל אפשר לחשוב כמו בנאדם
בתוך כזאת התאהבות
אני כל כך עמוק בפנים
לא רוצה שיהיה לי טוב עם אחרים
אני מעדיפה שזה יכאב
שזה יכאב אבל איתך
אולי נהייתי עיוורת
פתטית מפגרת
אני אוהבת אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|