אור בוקע מבעד לחלון
צלליות על דשא רטוב
נדנדה צחורה, עמודיה זקופים
בדידות קרובה לדממה עמוקה.

יעריב היום, השמש תשקע
פחמים רטובים מהטל שנטפל
נדנדה, צלליתה על הדשא הלח
בדידות, שתיקה מדביקה.

כוכבים ברקיע, אב רם לידם
שביל החלב משתקף בחלון הרחב
כמעט חושך מוחלט
בדידות מחניקה.

כבה עוד כוכב, אביו לי קרץ
מישהו כיבה גם את שביל החלב
דלת נסגרת לאט ובשקט
אין יותר בדידות בעולם.

שמש שוב מפצירה בהולכים ושבים
יום חדש, נולד ילד קט ורך.
ליל אמש, מת אדם נושן.
אין יותר בדידות בעולם.