ילדי השכונה מנופפים לי לשלום
הם יודעים שאינני האיש הרע שאנשי החוק רוצים שאהיה
מעולם לא הזקתי לאדם שאינו מסוגל להתגונן
וגם זה משהו בהתחשב בסביבה המוסרית בה גדלתי

ילדי השכונה מחייכים אליי
חיוכים מלאי מחילה
ואני נשטף גל חם של קרבה
למרות אנשי החוק בפינה שמבקשים ממני
לרוקן את תוכן הכיסים
בכניעה מוחלטת
(לעולם לא.)

אמהות ילדי השכונה מביטות אליי ממרפסות דירות מהגרים
וקוראות לשוטרים להניח לי
הרי רק אתמול לימדתי את ילדיהן כיצד לגדל מלפפונים
בגינת הירק הקטנה שלי
ואני מחליט בן רגע לעזוב את הסחר הפורה שלי
על שלל אצבעותיו הארוכות
ותגמוליו הנאים

אנשי החוק נסוגים
ואני מבחין בפחד הלא רצוני המשתלט עליהם ועליי
כאילו ידעו שאין לי מה להפסיד
ושהפעם הזאת הייתי מזיק להם
בלי לעצור לרגע

הנחתי על הכיריים שלושה סירים
מלאי קטניות מושרות
אותן אבשל לי לארוחת הערב
(ההנאה תישמר על אף הבדידות)
וחזרתי כעת משיטוט מסוכן בחברת האיש המסומן ביותר

הסירים על הכיריים צריכים זמן
ואסור לדחוק בקטניות להיפתח מהר מדי
אחרת הכל יתפוצץ מהר וחד
ותישאר לי מחית גרגרית תפלה

האיש המסומן ביותר אינו זקוק לזמן נוסף
והוא מעוניין למנות אותי
מינוי שאינני רוצה
ואני תוהה אם אוכל לסרב לו עוד זמן
יותר נכון אם יהיו לי סיבות לסרב לו
הסיבות ידועות היטב

הסירים על הכיריים
אני על הרצפה
אין התייחסות למיקומך המדוייק
היות והובטח לך שתופסק הכתיבה בעניינך

בפעם הראשונה שבאה אליי בישלתי ארוחה עשירה
אבל לא מודעת לעצמה
והפעם אני מבשל לשנינו לבדנו
במודעות גדולה לגורליות הארוחה הנוכחית
לפחות עבורי

בפעם הראשונה שאכלה מהמזון שלי
לא ייחסתי חשיבות יתרה לתגובתה
אבל מששיבחה והיללה אני מוצא עצמי מבשל
לה ולי
באמוציונאליות מלאת תבלינים
ואולי התבלינים בבישול הם משל נהדר
לדבר ההולך ונרקם ונהרס בינינו
רוב הזמן אנחנו עסוקים בתיבול אוכל
בניסיון אינסופי להעשיר ולהטעים

אולי אנו זקוקים למזון תפל

לקחתי הערב נערה מסוכנת
לבדיקת בטן יסודית
בחדר מיון לילי
(ישנם הבדלים בין זה של היום לזה של הלילה)

בחדר ההמתנה היה קל מדי להבחין
בין התינוקות הערבים ליהודים
לפי סוגי הבכי השונים שנשמעו כל הזמן
(שנינו חשנו סלידה מבכי תינוקות, כמה הגיוני)

התינוקות הערביים בכו חזק יותר,
בשאגות ארוכות ומלאות תסכול
לעומת התינוקות היהודיים
שבכו בהתנצלות תוך
הנעת גפיים מאופקת ומעונבת

ואולי אני בורח מעצמי הלילה
ומדמיין פוליטיקה
עטופה בחיתולים מצחינים

ריחו של המוות הכה בי הערב בחדר המיון
ובית האלוהים כבר לא נראה זוהר כבעבר

אני אוהב את השיחות הפוליטיות הסודיות שלנו
בהן אתה מספר לי קשרינו עם האחים שמעבר
ועל התקציב המיוחד שהניחו עבורנו
בתבונה רבה לפניך

אני מתרגש בכל פעם מחדש כשאתה מכניס אותי
בסוד העניינים
והרי סוד העניינים הוא האמת הרגישה
אותה אנחנו מעוניינים לחפור
מקברה החי

אני מסיים את השיחות האלה אתך
ומרגיש חי סוף-סוף
כשאני יוצא לקטילה הומאנית סובלנית במיוחד
בעיקר בשם החופש האישי הגמור
שלימדת אותי ברגע הראשון
שפתחת את פיך

בקרוב תיוולד בתך
אינך יודע מה אני חש בעניין זה
ואולי זה עדיף כך
הדמעות חונקות אותי ממילא
והזמן שעובר מרחיק אותי ממך
כמו אסטרונאוט שנסחף לחלל העמוק
ומנפנף לשלום לחברו שנותר

ישנו דיאלוג מתמשך אותו אנחנו יכולים
לייצר בעמל מסוים
בלי להרוג את עצמנו ולהשאיר לעצמנו את
מידת השלווה המינימאלית הדרושה לקיום האנושי

ישנן שיחות
מתובלות הומור עצמי
ושכחה מאלתרת שנועדה
לחפות על הודאה בטעות
ואנחנו כבר לא ניתן לזה
את הכבוד הראוי

אני מתגעגע אליך כל כך
אינך יודע עד מתי אתגעגע אליך
מאוחר למדי
אני מכמת געגועים במרחק ולא בכמות
זה אחר
ומסעיר הרבה יותר

לטף אותי
הכר את גופי תן
רק תן
אולי
תרומה קטנה
למגבית הגופנית שלי

שונא מתנות יחיה
ולא ימתין לאחרים
שישנאו גם הם
מתנות
פשוט יאריך ימים אחרי כל אוהבי החיבה
מלאי האגו
ויישאר לבדו בעולם
בלי מתנות ובלי אנשים

את תדברי ספרדית כמה שרק תרצי
אני אכתוב על המחשב ומדי פעם
תעברי לידי עם השפופרת ביד אחת
ותנשקי את העורף ביובש כביר
שיועצם ממילא
גם בלי הרטיבות הרצויה

על אחד הספרים המליץ אהובי
את השני אני אוהבת
ואני חושבת שתאהבי אותם
מלמול בספרדית של ברכות פרידה
נסיים בנשיקה

מה זה כבר לעבור לעיר אחרת?
קווי האוטובוס יילמדו בשקידה
ארד בתחנות הנכונות לי
שוק ירקות חדש אליו אתרגל בלי בעיה
אני איש של שווקים

מה זה כבר ללכת מכאן לעיר אחרת?
החוגים החברתיים יועתקו
לאנשים כמוני יש אפשרות למצוא
שותפים לפשיעה במקומות אחרים
בערים אחרות
חנויות ספרים אחרות יספקו את הצורך התמידי שלי
במילים עלילתיות

מה זה כבר לעבור לעיר אחרת?
את אמי ממילא אינני מרבה לבקר
ובית הכנסת של סבי כבר איננו פעיל
מאז שמת בחג הפסח העצוב שדחקתי ממני
רק אחי הצעיר נותר כאן ולמרות שיש לי תחושה
שעבר לגור קרוב אליי מתוך רצון נסתר
להתקרב אליי
אולי עדיף לנו במרחק

מה זה כבר לעבור לעיר אחרת?
אדם לוקח את מה שהתרגל אליו
ומקיא את זה החוצה
אדם מטלטל את עצמו
על כל כלי הנגינה שלו
והספרים ותקליטי השמע
וקובע את אוהלו בעיר אחרת