אנו ילדים,
מנסים שלא לבכות,
אנו מתנצלים, אם זולגות הדמעות,
ראינו אנשים, כל כך הרבה צרות,
יותר לא מגשימים, את החלומות

אנו נערים,
משתדלים פה לציית,
שונאים ואוהבים, למה באותה העת,
הרגשנו פה תחושות, הרגשנו אהבות,
עוד מאמינים, באותם החלומות

אנו הבוגרים,
מנסים להישאר,
עם האהובים, ורק לא לוותר,
הרגשנו פה תחושות, כל כך הרבה צרות,
פעם עוד האמנו, בכל החלומות


נכתב על ידי ביתי הבכירה כשהיתה בגיל 13
23/7/1999