|
מתהלך במבוך זכוכית
ונתקל כל פעם באותן זכוכיות
והן לא נשברות
יש גם ראי בדרך
בין לבין
מסתובב אחורה לפעמים
רואה שאחרים מצליחים לצאת לבד
אבל אני צריך שיסבירו לי בדיוק איך
ולא תמיד השומר נמצא שם באיזור ויכול להדריך אותי...
אז נתקל שוב ושוב באותן זכוכיות
נשאר באותו המקום
על הפלסטיק האפור
המנורות שכבר לא דולקות -
עדיין מוברגות..
והחושך נהיה יותר ויותר שחור
בכל צעד שאעשה קדימה -
אתקל שוב באותה הזכוכית
כי אין כל כך לאן ללכת
רק מהערך - להוריד ולהפחית...
אין עמוד שדרה
ואין גב -
ואם יש - זה רק "בינתיים"
מתהלך במבוך זכוכית
ונתקל כל פעם באותן זכוכיות
והן לא נשברות
לא נשברות |
|
|
צייר לי מונה
ליזה
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.