|
את עומר-יומי אעקור
מתל תקוותי הכוזבות
טל של בינוניות
סימא את עיניו מוכות אהבתי
שטף ממנו את ייחודו
ומילא את נחיריו
בטעמים תפלים
של הדס, מרור ולענה
רעלם שולח בו גלים של ריקבון
וליבו מצטמק כבתולת ים שנלכדה
בשלולית מי מלח... |
|
|
זה שהפסיקו
לפרסם סלוגנים
שלי... זה רמז
לזה שאני לא
מצחיקה יותר, או
שאני שוב צריכה
למצוץ לאחד
מהמערכת?
ילדה קטנה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.