|
בעיניים פקוחות לרווחה
קצת דומעות ואדומות
אך מבטן ישיר ורציני כדרך הישר
פתחתי ליבי ונפשי בפניך
על הטוב והמר, הרע והנהדר
ובעיקר על הקושי ועל האי-אפשר
סבל מתמשך
בעוד הלב מושך
אחריך
בעיניים עצומות
בעוד הרגליים בקוצי-המציאות נשרטות
עד זוב דם...
זה הזמן לפקוח
זה הזמן לסלוח
על הזמן שעבר בינינו מסתתר מאחורי מסיכות
משחק משחקים
המחפים
על פחד בסיסי מפני הלא נודע
מפני החלום, מפני האגדה
הרבה יותר קל לדבוק במציאות המקומטת
המושלכת על הרצפה
מאשר להביט למעלה על ענני החלומות המתעבים מעלינו
כבר שנים
ואנו נרטבים מהם עד לשד העצמות
ובכל זאת מכריזים
כי נותרנו יבשים.
שקיפות. אמת. כנות. זה המשחק החדש ביננו עכשיו.
אין לי מושג מה יקרה.
אך יקרה משהו
ולא כבדרך אגב.
כל החצוצרות ירעמו והתופים והטרומבונים
עד כי ברק ורעם יבהקו בעינינו.
עד כי נחתום בנשיקה את העבר
ואולי גם העתיד
רק שנינו.
20.10.2006 |
|
|
אם ניקח את מספר
האנשים ביקום
ונחלק אותו בנפח
היקום האינסופי,
נגיע למסקנה
שצפיפות
האוכלוסין ביקום
היא בקירוב די
טוב - אפס, ולכן
אפשר לומר
שלמעשה אין כלל
אנשים ביקום
ואנחנו לא
קיימים ולא
ייתכן שהקטע
הנ"ל נכתב.
סתם אחד שפעיל
באגודה למניעת
פרדוקסים
וחיסכון בכוח
משיכה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.