|
טפטוף דרך נקב
על אדמה שידעה סערות
נותן לה את תקוותה האחרונה
בעוד השנים חולפות
צמאה לאחווה
רעבה למעט שמחה
מתרגלת למצב
ואין סימן למצוקה
מוטלת עליה חרב
גאולה בדם אדם
והוא נבלע באדמה
ובינתיים העולם נם
ומתי יבוא הרגע
שבו תנזול הטיפה האחרונה
שתכריע את המערך
לטובת האדמה |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.