|
טפטוף דרך נקב
על אדמה שידעה סערות
נותן לה את תקוותה האחרונה
בעוד השנים חולפות
צמאה לאחווה
רעבה למעט שמחה
מתרגלת למצב
ואין סימן למצוקה
מוטלת עליה חרב
גאולה בדם אדם
והוא נבלע באדמה
ובינתיים העולם נם
ומתי יבוא הרגע
שבו תנזול הטיפה האחרונה
שתכריע את המערך
לטובת האדמה |
|
|
לא, לא, לא
ניתן!!! לא ניתן
שיפגעו
בזכויותינו
הטבעיות!!!! איך
דבר כזה יתכן,
בושה למדינה
שחושבת את עצמה
ליברלית!!!!
די לכיבוש!!!
אור מהוד השרון
בהפגנת יחיד
למען החזרתם של
"הכל עובר
חביבי". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.