ע.
כמה פוררת אותי
אבל עשית בחוכמה
חישלת ושברת עד שדיממתי
עכשיו קצת פחות תמימה.
ק.
איך תמיד ידעת להזדקק
אף פעם לא להראות שאת אוהבת
אף פעם לא ניסית באמת...
לחבק
עכשיו קצת פחות כואבת.
ד.
האצבעות שלך בשיער השחור שלי
והרווחת
שבילים ארוכים של תקוות נסללו בי
תוך דקות ספורות הלכת ודרכת.
ועכשיו אני כותבת לעצמי.
לעקור אנשים זה לא קל.
לשנוא אותם, לא יקרה.
מתחננת בתוך תוכי שיקראו
שאפילו חצי לב יתרסק
כמו שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.