|
כשהייתי איתך
נתתי לך את כולי
כף רגל עד ראש
והרבה מה שבאמצע-
הכול מהלב.
(שכחתי לשמור גם לעצמי).
כשלקחת את הלב שלי
רציתי למות.
הרגשתי כאילו לא נשאר
דבר ממני.
כמו משהו ממני מת.
ונשאר אצלך...
מרחף בחללים הריקים
שהשארת.
כולך זיכרון
ומבט.
והמבט הזה שלך עדיין, שם
כל הזמן.
כאילו אתה מפחד להתנתק
עד הסוף
מפחד שלא אהיה שלך
שאהיה רק חיוך.
וזיכרון |
|
|
ילדים חביבים,
חפצים אתם להביא
מתנת יום הולדת
לחבר טוב, ואין
גרוש על ישבנכם?
הסירו דאגה
מלבכם:
הכנסו לאתר של
במה חדשה, חפשו
סלוגנים מפרי
עטו של החבר,
קבצו אותם יחד,
כרכו בכריכת עור
מהודרת, והרי
לכם מתנה שלעולם
לא נס ליחה.
(לנוי-נוי בכלל
לא אכפת מההצעה
הדבילית הזאת-
היא סתם רצתה
לכתוב "ליחה"
בלי שזה יישמע
כמו פרובוקציה
זולה). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.