|
לבכות על כתפייך
כמו טלית שזולגת דמעה,
מתוך כאב בלתי נדלה
לראות את העבר
חרוט בקמטייך,
כשערוציי עינייך הכחולות
מחיים אותו
עד אימה.
לזכר אבי היקר ז"ל 19.10.94 |
|
|
"ומה עם החזייה
המנומרת?"
חברי במה
מתגעגעים לבגדיה
התחתונים של
זאטוטה
פסיכודלית,
בתולת ברזל
במשרה חלקית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.