מאור שטיינמץ / מדקה לדקה |
חופרת בעצמה והיא לא מבינה.
מה קרה? איפה נפלה?
ולמה הכל מתחיל מהתחלה...
אמרו שאמרו לי,
ואני אומר שלא.
אמרו שישנתי,
ואני ערני פה.
מכאן הכל מתבלבל,
חושבת כבר יותר מדי,
שכחה לצחוק להשתולל,
מסתכלת לאחור ימי.
אמרו שאמרו לי,
ואני אומר שלא.
אמרו שישנתי,
ואני ערני פה.
חיים מדקה לדקה,
צוחקים שמחים מסביבה,
שמש יום חדש מגיעה,
והנה היא כבר לא עצובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|