|
ואז הקשת על דלתי באצבעותיך המחוספסות
וכך האצת פעימות לבי לקראת הבאות
ואז נעלתי את הדלת כמו כספת של סוד
ללא שיח וללא עיכוב נוסף
גופי אל גופך בחוזקה נשאב
פטמותיי הזקורות
שבשדיי השופעים
חשו את חזך בחום
כמהתי רק אותך לטעום
בעוד אגננו מתחככים בחוזקה
נרטבתי כולי מנוקשות זיקפתך
נגררת עמך לחדר התשוקה
כך גנחתי להתפרצות השפיכה
ואז גמעתי את החלב שלך בפה פעור
כמו נגיסה עסיסית מהפרי האסור
ורכבתי עליך כעל הר געש בטרם התפרצותו
תתפרץ בתוכי כנחש ששפך את ארסו
ואז קצתי מחלום מלוכ-לח
מחכה ללילה להתעלס עמך כך |
|
|
יעקב פופק,
מה, לא מצחיק?
אחד שמנסה לנצל
שם טוב של אנשים
אחרים כדי
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.