פתחתי את הדלת
ונתתי למוות להיכנס פנימה
אבל הוא עמד שם בפתח
וחייך
"תיכנס כבר, תיכנס"
אבל הוא נשאר שם תקוע
כמו עצם בגרון
והמשיכו להגיע אורחים והם
לא ראו שמישהו עומד בדלת
ונכנסו ויצאו, נכנסו ויצאו
סגרתי את הדלת
ניסיתי
אבל תמיד שמעתי את הצחוק שלו
ובלילה השעונים רעמו וספרו לי את
הדקות
הם זזו קדימה לאין סוף
ואני הרגשתי את הצעדים שהנרות
המטירו בגלל האש שכילתה אותם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.