|
כשהייתי קטן נרדמתי מהר
הייתי מניח את הראש על הכר
ורואה מלאכים בלבן מניחים זר
פרחי זהב על ראשי הקט
והיתה פריחה עזה של אדום
וריח רוזמרין וטעם של עוד
והיה חיוך ששום הון לא יקנה
כי זה היה החיוך של
אמא
והיו לה מילים ששום שיר לא יכתוב
כי אלה היו "חלומות פז" של
אמא
והרגשתי כל כך מוגן ובטוח
כי הלהבות היחידות שהכרתי
היו בין תבשיליה של
אמא
עתה כשאני מניח ראשי על הכר
אני רואה את אמא מניחה זר פרחי
אהבה על אבן שנושאת את שמי |
|
|
לא צוחק- גם בין
הסלוגנים- גם יש
צבעים.
הצהוב בהיר הם
היותר חכמים,
הכתומים הם כמו
עבדים, מה שאתה
כותב להם הם
מאשרים
פיני גרשון
בקורס סילגון
לזוזו לסטרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.