|
ירדתי אל עומקה של שנתך
חלומות מרצדים בתוכי
מטפסת אטית
יוצרת אותי
מחדש.
נושרת שנים
ופחד.
נופים יצוקים לחש לי בשרך
טעם מתוק
בחן הכסוף.
כמהתי
לרוץ בחדוה מחודשת
במעלה מחשבות
שניצתו.
לצרוח גלויה לחיים. |
|
|
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
אז לא כולם
יכולים להיות
סופרים.
אבל תעשו לעצמכם
טובה, אל
תתאשפזו בארץ.
פרנקנשטיין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.