הילה רן / זריחות |
את רחוקה עכשו
אך החיבוקים שלך
יחזיקו הרבה נפילות מתח
זיווה
החברות שלך
נסוכה
בכל הברה שאת כותבת לי
מוטי
אני מזכירה לך אותך
פעם
אתה מזכיר לי
איש רנסנס
רותי
הטוב שבבלשנים
לא יתאר
מה שאת -לי
שיר זה הוא שיר הודיה לאנשים שעזרו לי לעבור תקופות קשות.
אנשים יקרים שלא הייתי מכירה במקום אחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|