עכשיו, כשהשמיים מסביב ממורקים למשעי,
אולי השבריריות היא רק עוד מגדל
שהלך הוא ופרח
באויר.
כל שאבקש.
מגע ידיו, שברי זיכרונות מתחדדים
ועושים מראהם דמוי סכין
מפלצות רעים.
בין שקע לשקע תחת השמיים
הלא דוממים וממורקים
וריקים,
טמנתי ראשי בשנית. במקום בו
שקע, בין עצם לעצם,
שבבריח גופך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.