ושנינו מתפתים להאמין שיהיה טוב
מקשיבים ברדיו
למי שמחר, תהיה לעבר
אותך מעולם לא הצלחתי להשלים
נעים בתוך עולמות
שמתבצרים
מפני הטוב, מפני הרע
על מה רצינו שיסלחו לנו?
מלטף את פנייך, מפשיט את בגדייך
תקשיבי למילים של היום
אין בהם תוכן, אין בהם רקע
אבל אם תכסי את האוזניים
עדיין תוכלי לשמוע רעשים
ומה את רצית להיות?
כול מה שנעלם מאיתנו,
תמיד מישהו יעשה מזה
משהו אחר
ואני מחזיק בידך
כול אחד מוכר את עצמו בזול
את אומרת
אז לא אבקש ממך להחזיר לי דבר
תמיד מתפתים להאמין
שהרע מכול, מאחורינו
תסתכלי, אפילו בסקרים
אומרים שאלוהים קיים
ומה רצינו להגיד בכלל?
אולי נוותר ונשקע
את הצרחה שלך, השתיקה שלי
איש לא ישמע גם אם נעמוד על גגות העיר
נראה את הריקוד מתנהל בחשכה
ועם הזמן, נחדל
הרי איש לא ישים לב אלינו
מקשיבים לזמרת ששרה
מה יהיה עליה מחר?
ובעינייך אני רואה, אשמה ושרפה
אני מכיר את המבט
אולי לא הצלחנו להכיר בחולשות שלנו
שוכבים כדי שיהיה לנו טוב
ומתפתים להאמין
שהכול יישכח עם הזמן
אולי נתעורר ונגלה
שכול זה נעלם,
יש לנו מקום שאיש לא ייקח
הייתי יכול לספר לך את האמת, לתאר לך אותה במילים עדינות
ואז היינו שוקעים
אל עולם שלא קיים
אל תרגישי אשמה
מי שחילל אותנו, יקנה בכספו את השכחה
המילים הריקות, המבטים החלולים
אני ארד על ברכיי
בואי נבנה לעצמנו עולם משלנו,
איש לא יוכל לגרש אותנו משם