אני אומרת לה שלום בבוקר
אבל מקווה שתלך
היא מקיפה אותי
ולא נותנת לי לברוח
נואשת כמעט
מצפה לקבל מבט הצלה
ומגלה עד מהרה
שלשווא היא הציפייה
לא מרפה ממני
דבקה בי כמעט
כמעין מחלה-
ארורה
מתי תביני שאת מיותרת
שאינך רצויה בחיקי
בדידות, איתך איני מאושרת
ואת פחות מאושרת איתי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.