ירון ירון / אז תבוא |
כשאני שומע את רשרוש העלים
החיוך נעלם
העצב עולה ...
ושוב הריקנות שלי
בחורשה הגדולה אני זוכר שהיינו רצים
רק אני ואתה (באותו השביל)
רק העלים דואגים להזכיר
שאנחנו לא מרחפים
היינו ממש כאן
לחורשה הגדולה קוראים יער היום
והשביל שלנו (הוא רק שלי עכשיו)
כבר לא מדבר איתי יותר
העלים שותקים
כבר לא מזכירים שאתה כאן
(לידי)
השתיקה כאן רוגשת ושואגת
אולי העלים כועסים עליך ?
הם כועסים עלי (אז תבוא)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|