התקשרתי לעצמי ולא עניתי.
בפעם השלישית, הטלפון נגנב.
עוד הרגל מגונה להשאיר ולשכוח, בצער רב, בקניון.
רוכשת אחד חדש, ואז מתנה מפנקת.
מעכשיו כבר לא עגלה.
לפעמים שווה לאבד דברים
זה נותן את הזכות לגעת
נותן את הזכות לדעת
ופתאום אתה מגלה דרך חדשה
כזו
שעושה שתבין
שלשנות הרגלים קבועים
יכול לעשות אפילו..
טוב, לפעמים
שלושה חודשי מתנה
כמו מאלוהים
אהבה חדשה על מגש
של ייסורים
בגופיה חצויה
כל יום עם המסילה.
מטפטפת זיעה.
רואה אנשים משונים
מכורים לאדרנלין, לאבקות
לחיים אחרים, כל כך ממני
אוהדת הגאנק פוד הגדולה
ואז נשארת
וטוב
כל יום מגיעה, ממשיכה
רצה לאן? כאילו אין מחר.
הדבר המענג הזה
היופי שבמאמץ
החופש לכאוב וזה מותר
הידיעה שהחיים שווים מאמץ
העונג בכאב שאחרי
מסע התפרקות הוליסטי
משחרר
כמו אין דבר אחר
לגלות עניין חדש
מרתק.
במסלול הופך מוכר, אני בתוך ריצה לאן
כשמאבדת עצמי עד לדעת.
וחוזרת חלילה חזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.