תמיד אמרו לי שאני ילדה שמחה. גם די הסכמתי עם זה, למה לא
צוחקת מכל דבר שני, חולה על החיים ואוהבת את המשפחה.
אני בגיל ההתבגרות, "הגיל המגעיל" השם שהכי מתאים לזה. אני
התחלתי קצת לקטר להתמרמר, אני טוענת שזאת אני, אבל כולם אומרים
לי-מה פתאום זה חלק מהתהליך שי!
ואני רק חושבת ומסננת בין השיניים, מאיפה אתם מבינים יא חתיכת
מטומטמים- לא שהיו לי סטיגמות שהמבוגרים מטומטמים ולא מבינים
אותנו, אבל אני מבינה שזה הדבר הכי נכון שאי פעם היה.
המבגורים לא מבינים נערים מתבגרים. גם אם נורא רוצים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.