[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לילו קוסטה
/
יום אחד

מאמי, יום אחד אנחנו נגור ביחד... כן, יום אחד... כשאני אסיים
צבא, כשאת כבר תהיי בדרגת שף,
כשאמא ואבא שלי לא יציקו לי יותר ויקבלו את העניין כבר קצת
יותר ממה שציפיתי, כשאת תהיי מוכנה לעבור לגור לבד, או שאולי
כבר תעברי קצת קודם לבד, ואני אתנחל אצלך בימי חורף קרים, או
בימים שסתם בא להבריז מהלימודים.


יום אחד אנחנו נגור ביחד ואני אקום בבוקר ואת תהיי הדבר
הראשון שאני אראה מול העיניים, כמו בשבוע ההוא שהיינו 24/7
ביחד, זוכרת? שראית רק אותי ואני ראיתי רק אותך וראינו רק
אותנו.


ויום אחד אנחנו נגור ביחד ואת תכיני לי ארוחת בוקר למיטה
ואני
אקום ואסתובב בבית ערומה בזמן שאת תהיי בעבודה, ואז את תחזרי
מלאה בריחות של בישולים ובסירחון של לכלוך ואני אלקק ממך את
כל הלכלוך הזה טיפה אחרי טיפה אחרי טיפה עד שתהיי מצוחצחת
לגמרי, כי לא אכפת לי ללקק אותך גם כשאת מלוכלכת, גם כשאת לא
נקייה, בשבילי את תמיד נקייה.


ומאמי, בבוקר יום שבת אחד, כשנגור ביחד, אנחנו נצא ביחד
למרפסת בשמש ואת תעשני לך את הסיגריות שלך ואני אשב עם הקפה
של הבוקר... וכל מי שיעבור ברחוב ויסתכל אל המרפסת שלנו יוכל
לראות את הקיר הסגול שלנו ואת הרהיטים היפים שאת בנית לבד,
הוא יוכל לראות אותי ואותך ערומות יושבות במרפסת הענקית שלנו
כאילו שהעולם שייך לנו, ואם הוא ירכיב משקפיים הוא יוכל לראות
לנו גם את האושר בעיניים.


יום אחד, כשנגור ביחד, את תחזרי מהעבודה עם כובע טבחים לבן
ואני אחכה לך בשמלה שחורה קצרה על הספה אחרי שכבר השכרתי את
'ספרות זולה' בדי-וי-די, ואת תבואי אליי ותנשקי לי על המצח עד
שיישאר לי סימן של שפתיים בקודקוד של הראש,
אחר כך נשב עם רגליים על השולחן היפה שלנו ונראה ביחד את הסרט
האהוב עלינו מכל.
את הסרט שלנו.
וכשהסרט ייגמר אף אחד לא יצטרך ללכת הביתה...


ויום אחד כשנגור ביחד את תחזרי תשושה מהעבודה ואני אחכה לך
בבית ותגידי לי שיש לך הפתעה בשבילי, ותרדי על ברך אחת
ותפשילי לי את השרוולים (כי חורף עכשיו) ותגידי לי
"מאמי... תתחתני איתי?" ותשחילי לי על האצבע טבעת של קצת יותר
מעשרה שקלים, מנצנצת כולה.
ואני אבכה והדמעות שלי ירטיבו לי את הזרת הקטנה ברגל.


מאמי, יום אחד אני לא אצטרך להגיד 'יום אחד'... אני אוכל
פשוט
להגיד 'היום'.


DREAMS COME TRUE.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אני אעשה,
ככה נולדתי




טמבל


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/12/06 12:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לילו קוסטה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה